סיכום פעילות מיתווים לקידום שיקום יחסי ישראל - תורכיה, החל בקיץ 2011 ועד להסכם שהושג במרץ 2013.
קרא עוד
פרסום משותף למיתווים ולאוניברסיטת סירקיוז, בעקבות סדנא בשיתוף שגרירות ארה"ב בישראל
קרא עוד
האסלאם הפוליטי והאביב הערבי
עליית האסלאם הפוליטי בעקבות האביב הערבי מעוררת חששות בישראל. רבים מיהרו להגדיר את השינויים באזור כ"חורף אסלאמי" או "חורף איראני". ואולם, מאמרו של פרופ' משה מעוז קובע כי המציאות שנוצרה באזור היא פחות חד-ממדית, יותר מורכבת ופחות מאיימת. מעוז סוקר את מעמד האסלאם הפוליטי במדינות האזור, ומסיק שהמשטרים האסלאמיים החדשים בהן מתאפיינים בגישה פרגמטית ובמדיניות מאוזנת וזהירה. מעוז טוען שהדרך הטובה ביותר לישראל להגיב לעליית האסלאם הפוליטי היא לסייע לגיבוש קואליציה סונית מתונה, וזאת על ידי היענות בחיוב ליוזמת השלום הערבית והתקדמות לעבר פתרון הסכסוך עם הפלסטינים.
ארגוני השלום הישראלים והאביב הערבי
האביב הערבי לא הצמיח עד כה פרחים חדשים בערוגת ארגוני השלום הישראלים. הארגונים התקשו למצוא דרך לקשור בין ההתפתחויות האזוריות לבין סדר היום אותו הם מקדמים. האווירה הציבורית של חשש וחשדנות היו גורם מעכב. במאמרה, טוענת יעל פתיר, כי כמי שהולכים בראש המחנה, חובה על ארגוני השלום למצוא דרכים להתחבר להתפתחויות באזור, בין שאלו משרתות את מטרותיהן המיידיות ובין שלא. המאמר מנתח את תגובת הארגונים לאביב הערבי ומצביע על הזדמנויות לגיבוש וחידוד מסרים, לבחינה מחודשת של תפיסות, ליצירת שותפויות חדשות וליציקת יסודות פעולה חדשים.
בין חזון למציאות: ביקור הנשיא שמעון פרס באיחוד האירופי
במרץ 2013 היה שמעון פרס למנהיג הישראלי הראשון מאז 1985 שנאם בפני הפרלמנט האירופי. זאת במסגרת ביקור שקיים בבריסל ובשטרסבורג, ושבו נפגש עם ראשי מוסדות האיחוד האירופי. ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו וערן צדקיהו מסכמים ביקור היסטורי, שלא זכה לתשומת לב רבה בתקשורת ובתודעה הישראלית. לדבריהם, הביקור צריך להוביל לביקורי המשך מצד מנהיגי ישראל למוסדות האיחוד האירופי ולגיבושו של חזון ישראלי לגבי יחסי ישראל והאיחוד האירופי. המסמך מתייחס למצב היחסים הנוכחי בין ישראל לאירופה, סוקר את תכני הביקור, ומסיק שללא התקדמות בתהליך השלום לא ניתן יהיה לממש את החזון שהציג הנשיא פרס באירופה.
ישראל ומדינות שכנות חלשות: לקחים מהניסיון הישראלי בלבנון
האביב הערבי מעצב מחדש את תמונת האיום על ישראל. החולשה המצרית באכיפת החוק בסיני והתפוררותו של השלטון המרכזי בסוריה מדגימות כי לא עוצמת היריב היא האיום, אלא דווקא חולשתו. זו אינה הפעם הראשונה שישראל עומדת בפני אתגר שכזה. המאמר של ד"ר אהוד ערן סוקר בקצרה את תולדות התגובה הישראלית לחולשתה של המדינה הלבנונית החל בסוף שנות השישים וגוזר לקחים ממנה לקראת האתגר המחודש של החלש.
