סקר דעת הקהל השנתי של מכון מיתווים בנושא מדיניות-החוץ הישראלית נערך, זו השנה הרביעית ברציפות, על-ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט. הסקר בוצע בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר 2016, בקרב 600 איש ואישה, יהודים וערבים, כמדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (גילאי 18 ומעלה), ועם טעות דגימה של 4%. מסמך זה כולל את פירוט ממצאי הסקר, בחלוקה לחמישה תחומים: ישראל במשפחת העמים, מצב מדיניות-החוץ הישראלית, סדרי עדיפויות במדיניות-חוץ ויחסים בי-לטראליים, שייכות אזורית ושיתוף פעולה אזורי, ותהליך השלום.
עיקרי הממצאים
א. ישראל במשפחת העמים
הציבור מגלה רמת התעניינות גבוהה (75%) בסוגיות שקשורות למדיניות-חוץ.
הציבור חושב שמעמד ישראל בעולם הוא בינוני (ממוצע 5.01 מתוך 10). רק 10% שחושבים שהוא טוב. זהו דירוג גבוה מאשר ב-2015, אך נמוך מאשר ב-2014.
הציבור אינו מסכים לקביעה ש"כל העולם נגדנו" (51% מול 39%). במגזר היהודי – בפער קטן, ובמגזר הערבי – בפער גדול.
רוב גדול בציבור (66% מול 20%) חושב שישראל היא מעצמה אזורית.
ב. מצב מדיניות-החוץ הישראלית
הציבור אינו מרוצה מתפקוד הממשלה בתחום מדיניות-החוץ (4.55 מתוך 10). רק 10% חושבים שהוא טוב. זהו דירוג גבוה מאשר ב-2015, אך נמוך מאשר ב-2014.
רוב גדול בציבור (66% מול 19%) חושב שהיעדר שר חוץ במשרה מלאה וחלוקת סמכויות משרד החוץ פוגעים בביטחון הלאומי. הציבור אינו מרוצה מהאופן שבו משרד החוץ ממלא כיום את ייעודו (4.31 מתוך 10). זהו דירוג גבוה מעט יותר מאשר ב-2015 ,אך נמוך מאשר ב-2014.
רוב גדול בציבור (60% מול 25%) חושב שלישראל אין עקרונות ברורים בתחום מדיניות-החוץ.
הציבור חלוק לגבי מידת המעורבות של מערכת הביטחון בקבלת החלטות בנושאי מדיניות-חוץ, אך הדעה המובילה (44%) היא כי המעורבות היא במידה הנכונה.
הציבור היה מעדיף לראות מעורבות גדולה יותר של נשים בנושאים הקשורים למדיניות-חוץ. הבאים בדירוג (על פי סדר חשיבות יורד): חרדים, עולים וערבים.
ג. סדרי עדיפויות במדיניות-חוץ ויחסים בי-לטראליים
הציבור חושב שמדיניות-החוץ של ישראל צריכה להתמקד כיום בקידום היחסים עם ארה"ב. בעדיפויות הבאות נמצאים קידום תהליך השלום הישראלי-פלסטיני וקידום הקשרים עם מדינות ערב המתונות.
הציבור חושב שמצב יחסי ישראל-ארה"ב כיום הוא בינוני (5.56 מתוך 10). רק 16% חושבים שהוא טוב. זהו דירוג גבוה מאשר ב-2015, אך נמוך מאשר ב-2014.
מלבד ארה"ב, רוסיה מדורגת כמדינה החשובה ביותר כיום לישראל. אחריה מדורגות גרמניה, בריטניה, צרפת, סין ומצרים.
הציבור חלוק בשאלה האם ישראל צריכה לתת עדיפות לפיתוח קשרים עם מדינות בעלות משטר דמוקרטי (48%) או שסוג המשטר במדינה מסוימת אינו צריך להוות שיקול בקביעת היחסים של ישראל עמה (52%).
הציבור חלוק בשאלה האם, לאור האתגרים עמם מתמודד לאחרונה האיחוד האירופי, עדיף לישראל איחוד אירופי חזק יותר או חלש יותר. הדעה המובילה היא כי עדיף איחוד אירופי חזק יותר (41%).
ד. שייכות אזורית ושיתוף פעולה אזורי
הציבור חלוק בדעתו לגבי השאלה לאן ישראל שייכת יותר – לאירופה, למזרח התיכון, או לשניהם באותה מידה – וזאת בדומה לממצאים משלוש השנים האחרונות.
רוב גדול בציבור (66% מול 24%) מאמין ששיתוף פעולה אזורי בין ישראל למדינות המזרח התיכון הוא אפשרי, ובשיעור גבוה יותר מאשר ב-2015.
רוב בציבור היהודי חושב שהתקדמות ביחסי ישראל עם מדינות ערב תסייע לקידום תהליך השלום. לעומת זאת, רוב גדול בציבור הערבי חושב שסדר הדברים הוא הפוך ושהתקדמות בתהליך השלום תסייע לקידום שיתוף הפעולה האזורי.
רוב גדול בציבור (46% מול 24%) מעוניין שהערבים אזרחי ישראל ימלאו תפקיד מרכזי יותר בניסיונות לשפר אתהיחסים בין ישראל למדינות המזרח-התיכון.
רוב גדול בציבור מזהה תועלת לישראל מהסכם שיקום היחסים עם תורכיה, בייחוד בתחומים של שיתוף פעולה ביטחוני (26%) וייצוא גז טבעי מישראל לתורכיה (22%).
ה. תהליך השלום
רוב הציבור (58% מול 37%) חושב ששיפור מעמד ישראל בעולם תלוי בהתקדמות בתהליך השלום, וזאת בשיעורים דומים לאלו שנמדדו בשנתיים האחרונות.
רוב הציבור (55% מול 30%) חושב ישראל צריכה להציע בחודשים הקרובים יוזמה מדינית משלה לקידום פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
הציבור אינו תולה תקוות באפשרות שנשיא ארה"ב אובמה יציג לפני עזיבתו את הבית הלבן פרמטרים להסדר קבע ישראלי-פלסטיני. רוב הציבור (54%) חושב שהדבר לא ישפיע על תהליך השלום, ורק 17% חושבים שזה יסייע.
הציבור חושב שהמנהיג הפלסטיני שיירש את אבו מאזן יהיה דומה לקודמו בכל הקשור לתהליך השלום. הדעה הרווחת
)%49 )שהוא לא יהיה שותף טוב יותר מאבו מאזן, אך גם לא יהיה שותף טוב פחות. רק %9 חושבים שהמנהיג הפלסטיני
הבא יהיה שותף טוב יותר.
הציבור רואה באפשרות של חבילה שתכלול יחסים נורמליים עם מדינות ערב, ערבויות ביטחון אמריקאיות ושדרוג יחסים
עם האיחוד האירופי את התמריץ הבינלאומי היעיל ביותר להגברת התמיכה בתהליך השלום. מבין התמריצים שבחבילה,
יחסים נורמליים עם מדינות ערב הוא האטרקטיבי ביותר, אם כי במידה פחותה מאשר ב-2015.
